מהו הגיל המתאים לכתיבת סיפור חיים
את "סיפורו של צבר" כתבתי ליובל (השמות בכתבה זו שונו לשמירת פרטיות האנשים) כשהיה בן 90 +, חיים גר בדיור מוגן עם מטפל צמוד שכן בריאותו לא הייתה תקינה, אך את המשא ומתן איתי ניהל בעצמו, ולמרות שלא תמיד זכר מה אכל אתמול, זכר פרטים רבים מעברו. יובל נולד בבית הכרם בירושלים, שם גם למד. בילדותו הסופר הנודע ח.נ.ביאליק נהג להתארח בבית הקר בחודשי הקיץ, לנוס מהחום המעיק של תל אביב. יובל נהג לברוח כל אימת שביאליק התקרב, שכן כמנהג אותם ימים, הוא אהב להושיב את הילד על ברכיו, ולצבוט ללחייו. עוד סיפר על לימודיו ב"מנזר", בי"ס חקלאי כדורי, שבאותה עת קיבל רק בנים וכך כונה ע"י התלמידים, נישואיו לאשתו שלימים הייתה פרופסור, עבודתו במשרד פרסום מפורסם עם אחיו, כמייסדי המשרד, חייו בארץ ובחו"ל ועוד…
לעומת זאת פונים אלי לעיתים (לא קרובות, עלי לציין), צעירים לפני גיל ארבעים. כך כתבתי את סיפורה המיוחד והמרגש של דינה, אמא לילד עיוור, אותו גידלה די לבד ובתנאים קשים, או להבדיל סיפורה של ורדה, בחורה צעירה שנפטרה בגיל צעיר מסרטן. כסיפור חיים, כתבתי כמה ספרים לאנשים בני ארבעים פלוס, כגון לאורי, שגדל לאב אלים שנישא והתגרש חמש פעמים, היה מוזנח ואומלל, ונקלע לשוד כספות. לאחר שנתפס "ישב" כמה שנים בבית הסוהר והסתבך שוב. לאחר מאסר נוסף החליט שהוא יוצא ממעגל זה, ועכשיו הוא מנהל עסק לתחזוקת בית, נשוי ואב לקצין וסטודנטית, והיה שנים בוועד הורים עירוני בעיר מגוריו. ילדיו יודעים פרטים כאלו ואחרים על עברו, אך לא את כל הפרטים הקשים. כך לראשונה בספר נודע להם שאביו של אורי נהג לקשור אותו לכיסא, או לכלוא אותו לילות שלמים במחסן חשוך, ושאשתו השלישית של אביו פצעה אותו עד שנזקק לתפרים רבים, ועוד…
מתי להתחיל?
לעניות דעתי, אין גיל "נכון". כל מה שאוכל להמליץ בנושא זה נובע מניסיוני רב השנים, שכן נפגשתי עם מאות משפחות וכתבתי הרבה מאוד ביוגרפיות בעשרים + שנות עבודתי בתחום. רוב האנשים להם כתבתי סיפור חיים חצו את גיל השישים, יצאו לפנסיה והחליטו לסכם פרק זה בחייהם, כל עוד כוחם במותנם, והזיכרון שלהם טוב. יש שמתחילים בגילאי שבעים, שמונים ויותר.
אך לצערי, אני פוגש אנשים שזיכרונם אינו כתמול – שלשום. דוד עד היום קיבוצניק. לאחר גיוס לצבא עבר קורס קצינים, וכשרצה לחתום קבע בפעם שנייה – הקיבוץ לא אישר זאת. למזלו המח"ט שלו (לימים אלוף ידוע בצה"ל) בא לאספת הקיבוץ, ושכנע את החברים לאפשר לדוד לחתום קבע לשנים נוספות, בהם שימש כמפקד של כמה סיירות מובחרות, וכמושל עיר. לאחר שחרורו בדרגה גבוהה שימש כיועץ לחברת בנייה גדולה. לקראת תחילת העבודה המשותפת שלי עם דוד, סיפרה לי הבת שלו שהוא אינו כתמול שלשום. הוא עדיין יכול לנהוג לבד ברכבו, אך היה מקרה בו לא ידע היכן הוא, ובנו חילץ אותו ובא לקחתו. הוא בטיפול מסור ודואג של אשתו וילדיו. הראיונות עם דוד לא היו קלים. אשתו המקסימה דאגה להיות איתנו בעת הפגישות, ובעדינות הזכירה לו דברים ואירועים ששכח.
היו מקרים דומים, בהם פגשתי אנשים שזיכרונם בוגד בהם, או שחולים בדמנציה בתחילת המסע לתהום. אלא שיש שמתמהמהים, ואני משוחח עם לא מעט בני או בנות זוג של אנשים שאומרים לי "חבל שלא פגשתי אותך לפני…", או "כשנפגשנו לפני כשנתיים היינו בדיוק בשעת צרה, ונאלצנו לתמוך בקרוב משפחה, ולא יכולנו להקדיש משאבים לכתיבת ספר לאבא, והיום לצערנו, מאוחר מידי".
איך להתחיל?
הכל מתחיל בפגישה איתי, אך תחילה אציג את עצמי. שמי מוטי מרגלית, אב לשלושה וסב לשלש נכדות הגר במבשרת ציון (ליד ירושלים), ולצורך פגישות וראיונות נפגש עם אנשים בכל הארץ, כולל קרית שמונה, נהריה, באר שבע ואילת. סיימתי לימודי תואר ראשון ושני בחינוך, ולמדתי בקורס שנתי באוניברסיטת ירושלים בנושא זה וכן בקורסים שונים ב"יד ושם", ב"יד בן צבי" (ועוד…).
אשמח אם תתקשרו אלי, ונקבע פגישת הכירות (ללא תשלום) לה שלוש מטרות. הראשונה – היכרות. בפגישה זו אכיר את נושא או נושאי הספר, אכיר את הרקע האישי המשפחתי והמקצועי, באותה פגישה אציג אמעט מתוך מאות הספרים שכתבתי (כל מה שאפשר לקחת בתיק אחד…), ולא פחות חשוב – אתם תוכלו להתרשם ממני ומהיכולות שלי, ולבדוק עם נשואי הסיפור האם נוצרה "כימיה", שחשובה כל כך בכתיבת סיפור אישי. בסיום אותה פגישה אגיש לכם הצעת מחיר כתובה המפרטת מה אני מציע, ומה העלות לכל הצעה. אם תחליטו שאתם מקבלים אחת מההצעות שלי, נקבע פגישות לעבודה משותפת הכוללת בדרך כלל פגישות בהם אני מקליט את המרואיינים, פגישה נוספת לסריקת מסמכים ותמונות, עריכה ספרותית וגרפית והדפסת הספרים לחלוקה לבני המשפחה, קרובים וחברים.
לכם נשאר רק להתקשר אלי, ולקבוע פגישת הכירות, כאמור ללא תשלום או התחייבות (חוץ מהתחייבות אחת: לכוס קפה שחור עם סוכר…).
התקשרו עכשיו אלי:
מוטי מרגלית, נייד 0523-523-833
או שלחו מייל אישי: motimar@gmail.com
דוקו – כתיבת ביוגרפיות וספרי הנצחה
אתם מוזמנים להקשיב לראיון שאברי גלעד ערך איתי בנושא זיכרון וכתיבת סיפורי חיים